מה בעצם קורה?

הזווית המשפטית

• מאה 19: בעת השלטון הקולוניאלי של הבריטים באוגנדה חוקי בריטניה חלים גם על הקולוניות שלה. חוק העונשין קובע איסור על קיום יחסי מין "שלא כדרך הטבע". בישראל (פלסטינה א"י אז) אגב היה חוק דומה מסיבה דומה. החוק התייחס בעיקר לקיום יחסי מין בין שני גברים, אך לא בין שתי נשים, כמו גם למקרים אחרים כמו קיום יחסי מין עם בעלי חיים.
• 1962: אוגנדה משתחררת משלטון המנדט, אך מקבלת עליה את רוב החוקים שהיו נהוגים עד אז.
• 2000: אוגנדה משנה את חוק העונשין כך שגם יחסי מין בין שתי נשים ייחשבו כעבירה על החוק.
• 2005: נשיא המדינה, יוורי מוסווני, המכהן בתפקיד כבר 30 שנה, מוסיף סעיף לחוקת המדינה האוסר באופן מפורש על נישואים חד-מיניים. אוגנדה הייתה אז המדינה השנייה בעולם להוסיף סעיף חוקתי שכזה לחוקתה.
  
  "Marriage between persons of the same sex is prohibited"
• 2009: חבר הפרלמנט דיוויד באהטי מגיש הצעת חוק שמטרתה להקשיח את החוקים הקיימים כנגד הומוסקסואלים, שעד אז כללו עונש מאסר של עד 10 שנים. ההצעה זכתה בתקשורת לשם "Kill the Gays Bill". מטרת הצעת החוק של באהטי לדבריו היא "לחזק את יכולת האומה להתמודד עם איומים (פנימיים וחיצוניים) על מבנה המשפחה ההטרוסקסואלית [...] ולהגן על המסורת האוגנדית כמו גם על ערכי המשפחה הנורמטיביים כנגד הפעילים המיניים המחפשים להחיל את ערכי הפריצות שלהם על אנשי אוגנדה.". הצעת החוק החדשה חילקה את ה"פשעים" לשתי קטגוריות:
  

  • הומוסקסואליות בנסיבות רגילות- עברות אלו דינן מאסר עולם, והן כוללות קיום יחסי מין בין גבר לגבר או בין אישה לאישה, מעורבות בנישואים חד מיניים או ניסיון לביצוע "הומוסקסואליות בנסיבות מחמירות"
  • הומוסקסואליות בנסיבות מחמירות- אלו מקרים מיוחדים לקטגוריית הנסיבות הרגילות, וגזר דינם מוות. כאן מדובר על קיום יחסי מין חד מיניים / מעורבות בנישואים חד מיניים עם אדם הנושא את נגיף ה-HIV הגורם לאיידס (יש לציין כי באפריקה הנגיף נפוץ מאוד בכלל האוכלוסייה, ולא מאפיין את הקהילה הגאה), בין אם הוא מבצע העבירה או שותפו "לפשע", הורה, אדם בעל סמכות או אדם שעוסק במכירת משקאות משכרים, אדם המקיים יחסים עם קטין או עם אדם מוגבל, או עבריין חוזר שכבר הורשע בעבר על הומוסקסואליות.

  כמו כן החוק קובע גם כי כל אזרח אוגנדי העובר עליו מחוץ לשטחי המדינה יורשע, ועוד מגדיל ומוסיף שכל היודע על עבירה על החוק מחוייב לדווח עליה לרשויות תוך 24 שעות, אחרת יקנס או יכלא לעד 3 שנים.
  בזמנו לחוק היה סיכוי וודאי לעבוד, ונשיא המדינה תמך בו בפומבי.
  לאחר שמדינות המערב איימו להפסיק את הסיוע הכלכלי שהן מספקות לאוגנדה (סיוע עליו נסמכת המדינה הענייה), האוגנדים הסכימו לבטל את עונש המוות לעבריינים חוזרים, ומאז הצהירו לסירוגין שהם יעשו הכל כדי "להגן על ילדיהם ולמגר את ההומוסקסואליות" אך גם "שהם חייבים להיות זהירים". ככל הנראה, הם פשוט לא רצו לאבד את תמיכת המערב ולכן הצהירו הצהרות סותרות ומשכו את הזמן עוד ועוד.
• 2012: משיכת הזמן המשיכה עוד ועוד, אך תוך כדי חברת הפרלמנט רבקה קדגה נשבעה להעביר את החוק בשנת 2012, כמתנת חג מולד לעם (מה שבסוף לא קרה). נשיא המדינה היה צפוי דאז להטיל ווטו על החוק כדי לא לאבד את התמיכה הכלכלית מהמערב.
• 2013: בסוף השנה החוק עבר לאחר השהייה ארוכה, ללא עונשי מוות. החוק בגרסתו הסופית כולל מאסר עולם להומוסקסואליות "בנסיבות מחמירות" ומאסר של 7 עד 10 שנים להומוסקסואליות בתנאים "רגילים", כפי שהיה עד כה. החידוש הוא בעצם הוספת הנסיבות המחמירות לספר החוקים.
  נובמבר - סאם גנאפה, אחד מפעילי הלהט"ב הבולטים ביותר באוגנדה (חבר בארגונים Spectrum Uganda ו- SMUG) נעצר ע"י המשטרה.
• סוף ינואר 2014: החוק הועבר לנשיא המדינה בכדי שיחליט מה לעשות בנידון. 
• סוף פברואר 2014: לאחר הרבה התלבטויות והצהרות סותרות, החוק נחתם ע"י הנשיא מוסוויני באופן סופי. 

דיוויד באהטי, יוזם הצעת החוק
AP, Ronald Kabuubi

מקור עיקרי: וויקיפדיה האנגלית

Uganda Anti-Homosexuality Bill

הזווית האנושית

האווירה הכללית באוגנדה מעולם לא הייתה אוהדת במיוחד כלפי קהילת הלהט"ב, אבל בשנים אחרונות ניתן לומר בוודאות שחלה החמרה משמעותית במצב הקהילה. יש שיגידו שלהחמרה זו אחראים במיוחד קומץ אנשים שעבדו ימים כלילות במטרה לפגוע בקהילת הלהט"ב. חלקו הראשון של קומץ אנשים זה הוא אוגנדים שמרנים, אנשי דת ופוליטיקאים אוגנדים, שחיפשו דרך להסיט את עיני הציבור מכשלונה של המדינה להתמודד עם העוני והשחיתות למקום אחר, במקרה זה כלפי קהילת הלהט"ב. בין אותם האנשים בולטים דייוויד באהאטי (מגיש הצעת החוק המקורית), ג'יימס נסאבה בוטורו (כיהן כשר האתיקה והיושר בין השנים 2006-2011) ומרטין סמפה (כומר שדוגל החיבור בין דת ומדינה ומתנגד נחרצות לקונדומים כחלק מהמאבק באיידס). חלקו השני של הקומץ שהסיט כנגד הקהילה הם באופן מעט מפתיע אמריקאים, נוצרים אוונגליסטים, שפעלו רבות במדינה כדי להפיץ את משנתם. שני פעילים בולטים שכאלו הם סקוט לייוולי וריק וורן. אותם הנוצרים אגב פועלים גם בניגריה ובקניה, שגם חוו תסיסה דומה בשנים האחרונות, עם כי קניה במידה פחותה, ומשווים פעמים רבות את ההומוסקסואליות לפדופיליה.

כבר עם הגשת הצעת החוק המדוברת בשנת 2009 החלו פעילי זכויות האדם והקהילה הגאה במדינה לחשוש על גורלם ולהבין לעומק כמה גרוע מצבם באמת. רבים החלו לשקול בריחה מהמדינה. למרבה הצער, מצבם המשיך להידרדר מאז ועד היום.

החל משנת 2006 התקשורת האוגנדית, ובייחוד העיתונות, מפרסמת לעיתים רשימות ובהם תמונותיהם, שמותיהם וכתובותיהם של הומוסקסואלים (לכאורה) יחד עם כותרות מתריסות כמו "תלו אותם!" (Hang Them!). מספר תקריות אלימות נרשמו כנגד אותם האוגנדים שפרטיהם פורסמו, ורבים מהם חיו בפחד או העדיפו לעזוב את אזור מגוריהם ועבודתם ולחפש מפלט במקום אחר. השיא הגיע בשנת 2011, כאשר דייוויד קאטו, מי שנחשב לאבי קהילת הלהט"ב האוגנדית, הוכה למוות לאחר שפרטיו פורסמו. המשטרה המקומית הגדירה את הרצח כחלק משוד שהשתבש. לאחר מכן, בעקבות תביעות של מספר אזרחים אוגנדים שפרטיהם פורסמו (וביניהם גם קאטו) בית המשפט הורה על העיתונים להפסיק לפרסם שמות הומוסקסואלים.

שתי דוגמאות לפרסומים בתקשורת: "תלו אותם!"
ימין- AP, שמאל- Carolyn Dunn, CBC

בשנת 2004 תחנת רדיו מקומית נקנסת ב-1000$ (סכום עתק במדינה) ונאלצת לשדר התנצלות פומבית על כך שאירחו הומוסקסואלים בתוכניתם. ביוני 2012 ממשלת אוגנדה מטילה סנקציות כנגד 38 ארגונים לא ממשלתיים שהואשמו ב"קידום הומוסקסואליות" ובחתירה תחת התרבות והערכים האוגנדים. שר האתיקה והיושר החדש, סיימון לוקודו, טען שהם מקבלים מימון בינלאומי למען הומוסקסואלים אוגנדים, מגייסים ילדים צעירים ל"תנועה" ומקדמים את ההומוסקסואליות כפעולה המינית הטובה ביותר בעולם.
בשנת 2012, בצל הפחד, קויים אחד ממצעדי הגאווה הראשונים במדינה בעיר אנטבה (ראו כתבה ב-Ynet) - הקהילה הגאה מסרבת להיכנע. בסוף 2013 שתי נשים אמיצות בצורה מדהימה בחרו להתחתן, תחת איום מאסר עולם (ראו במאקו גאווה)

הארגון הבינלאומי למען זכויות אדם אמנסטי אינטרנשיונל דיווחו על מעצרים שרירותיים של חשודים בהומוסקסואליות, אשר במהלכם הם עוברים התעללות ועינויים קשים. היחס האוגנדי לקהילה הגאה נכנס לרשימת הדאגות המרכזיות של הארגון לשנת 2009, ארבע שנים לפני שהחוק של באהאטי עובר.
אזרחים להט"בים פעמים רבות מוצאים עצמם ללא טיפול רפואי, שכן המוסדות הרפואיים מסרבים לטפל בהם. אחת ממטרותיהם של ארגוני הלהט"ב באוגנדה (ביניהם הארגון עימו אנו עובדים, GEHO Uganda) היא לספק לקהילה שירותי בריאות שאחרת היו נמנעים מהם.

קולות מחאה ותרעומה עלו ממדינות רבות בעולם וממנהיגים בולטים וביניהם ראש ממשלת בריטניה דאז גורדון בראון, ראש ממשלת קנדה סטפן הארפר, מזכיר המדינה הבריטי לענייני חוץ, נשיא ארה"ב ברק אובמה, מזכירת המדינה האמריקאית דאז הילארי קלינטון, ממשלת צרפת, האיחוד האירופי, גרמניה ושבדיה (שהבעיה מחאה נחרצת ביותר). רבים מהמנהיגים איימו לקצץ או לבטל כליל את הסיוע הכלכלי שמקבלת אוגנדה, סיוע עליו המדינה נסמכת רבות. חלק מהמנהיגים הביעו ביקורת פומבית, וחלק בחרו לפנות ישירות למנהיגי אוגנדה. מישראל, למיטב ידעתנו, לא נמסר שום גינוי, על אף קריאת האגודה לפעולה (ראו באתר האגודה).

פעילי הארגון GEHO Uganda

אפילו ארגונים נוצריים לא נשארו אדישים ללשון החוק הקשה ואינספור ארגונים נוצריים בינלאומיים גינו את החוק נחרצות. אפילו הוותיקן (בראשות האפיפיור בנדיקסטוס ה-16, שלא היה ידוע בחיבתו להומוסקסואלים) מסר הודעת גינוי קצרה. גם באוגנדה מספר ארגונים נוצריים גינו את החוק, במיוחד בגלל העונש הלא מידתי שהוא מציע. בודדים מחוץ לאוגנדה תמכו.

לגינויים הצטרפו גם נציב זכויות האדם של האו"ם, ארגון אמנסטי אינטרנשיונל, ארגון Humen Rights Watch והקרן הבינלאומית למלחמה באיידס שהתרעמה על חיזוק הסטיגמה נגד נשאי HIV בלשון החוק (תחת "הומוסקסואליות בנסיבות מחמירות").

הודות לגינויים אלו הצעת החוק נדחתה ונמרחה זמן כה רב (ארבע שנים) ופעילי זכויות האדם והלהט"ב במדינה הרוויחו עוד זמן יקר (אם כי הם עדיין היו נתונים לאלימות והסתה מהציבור ומהממשל). למרבה הצער, המריחה גם עזרה לעולם לשכוח מאוגנדה, וכיום, עם מעבר החוק לא נשמעו קולות חזקים נגדו ואוגנדה בעצם הצליחה להעבירו, ולא לאבד את הסיוע הכלכלי המערבי.

מקור עיקרי: ויקיפדיה האנגלית

LGBT rights in Uganda